היינו פה כבר קודם

עמוד זה מרכז קישורים לטקסטים נבחרים שכתבתי טרם תקופת הבלוג, ופורסמו בפורומים שונים באינטרנט.
בעצם מדובר גם בחתך מסוים של המוזיקה שאני שומעת.
(בכל אחד מהפורומים הנ"ל ניתן להריץ חיפוש על שם המשתמש שלי ולהגיע לפרסומים נוספים)

להנאתכם, אני מקווה.

*    *    *

יש תחושה של נצחיות שורשית עמוקה בשירים שלו. של משהו שהיה קיים בעולם הרבה לפניו, והוא רק העביר אותו למילים ומנגינות. משהו שישאר גם הרבה אחריו ואחרי כולנו.

"ממשיך לנסוע" – אהוד בנאי, בית גוברין, 16.9.06

*    *    *

במרכז הבמה אהוד ויובל רוקדים ביחד הורה פרועה, מצד ימין שלומי ונושי כמעט עולים אחד על השני בדו קרב גיטרות, מצד שמאל ניצן-חן וגילי מפזזים בעליזות, ומאחורה ערן ואיגי מתופפים על אותה מערכת באטרף, נעם מתחרפן לגמרי ואבנר מתחרע על הקלידים. תוסיפו לזה זיקוקים שפורצים פתאום מאחורי הבמה, ועכשיו נסו לקלוט את כל זה בו זמנית, ועוד משורה 18.

אהוד בנאי ומשינה – "נפגשים בסיבוב", קיסריה, 27.10.07

*    *    *

ויכולת ממש לחוש את הצלילים, שכבות על גבי שכבות, ממלאים את האוויר ומרטיטים כל פינה פנויה. ואני, שכל כך אוהבת מילים, לא הצלחתי למצוא כאלו שיצליחו לתאר את מה שאני שומעת. זו הייתה מוזיקה – במלוא עוצמתה, כוחה ויופיה.

"סך הכל" – יונתן רזאל מארח את אביתר בנאי, תאטרון תמונע, 12.12.07

*    *    *

ההופעה הזו הייתה בדיוק ההיפך מגלות. היא הייתה תזכורת לרגש, לאהבה, לאמון ואמונה, לכל הדברים שאנחנו מנסים מדי פעם להתנתק מהם.

"שמע קולי" – מאיר בנאי, המעבדה, 14.2.08

*    *    *

הבחור פשוט משוגע. משיגינע אמיתי. האמת היא שהמילה "בחור" כבר לא כל כך הולמת אותו – הבנאדם נושק לשישים, אבל עם אמביציות ומניירות פרפורמר נלהבות של אחד שזו הפעם הראשונה שלו מול קהל.

"מסע אל המקורות" – שלמה גרוניך, ז'ראר בכר, 5.4.08

*    *    *

שום דבר כבר לא הפריע לי ברגע שהקול היפהפה הזה מילא את האולם במילים מדויקות ובמוזיקה רגישה. שום דבר.

הופעה אקוסטית מורחבת – רונה קינן, הצוללת הצהובה, 21.4.08

*    *    *

לדקה אחת מתוקה חזרתי להיות ילדה. הייתי מוכנה לעצום את העיניים באותו הרגע, ולהירדם. עם חיוך גדול ומאושר, כמובן.

"מחשבות ואפשרויות נוספות" – סדנת אמן עם יוני רכטר, עולם הפסנתרים, 15.5.08

*    *    *

ככל שההופעה התקדמה, הרגשתי גם איך עוד ועוד רגשות ומחשבות נאספים מהרצפה ומוחזרים למקומם, מגלים מתחתם ניקיון נשכח, ומתירים לדמעות להתרגש ולשפתיים להימתח לחיוך רחב.

"שמע קולי" – מאיר בנאי מארח את אביתר בנאי, אמפי וואהל, 19.6.08

*    *    *

אני מכירה אנשים שמחלקים את החיים ללפני אביתר ואחריו. זה אולי נשמע מוגזם ואפילו פתטי, אבל אני יכולה להזדהות עם החלוקה הזו.

תיק אמן – אביתר בנאי, במסגרת פרוייקט בפורום מוזיקה ישראלית ב-ynet, אוגוסט 2008

*    *    *

ראיתי כבר הרבה גיטריסטים בימי חיי, ביניהם היו גם לא מעט גיטריסטים מעולים, ועדיין אין לי שום דרך לתאר את איך שהבנאדם הזה מנגן. בכלל, להגיד שהוא מנגן זה להקטין את הדברים שהוא עושה שם על הגיטרה למושגים של אנשים רגילים. הוא… הוא שר דרך הגיטרה.

הופעה אקוסטית – גבע אלון, המעבדה, 1.11.08

*    *    *

רוחות מלחמה בחוץ ובפנים. שאלתי את עצמי לא מעט פעמים לאורך הערב אם ההופעה הזו היא עבורי אסקפיזם או ריפוי. נראה לי שגם וגם.

"לילה כיום יאיר" – אביתר בנאי מארח את דניאל זמיר, המעבדה, 27.12.08

*    *    *

השירים האלה הם מסוג הדברים שחייבים להשמיע לאנשים אחרים, מהסיבה הפשוטה שלהסביר להם במילים כמה זה יפה – פשוט אי אפשר, וכל כך צריך מישהו לדבר איתו על כל היופי הזה.

 "חצאי צבעים חצאי קולות" – פרוייקט שירי רחל, בית שמואל, 17.1.09

*    *    *

קשה לי עם חלק מהשירים שלו, קשה לי עם חלק מהמילים, אבל לעזאזל – שלומי שבן העניק לי שעתיים של הנאה, וזה די הרבה יחסית לחיים המטורפים שעוברים עליי לאחרונה.

מופע פסנתר – שלומי שבן, הצוללת הצהובה, 7.2.09

*    *    *

לכו תסכמו במילים שלוש שעות של עולם ומלואו. ברגע אחד עוברים עליך דברים שיכולים לא לקרות גם במשך עשרים שנה.

הופעה חשמלית – אהוד בנאי, תאטרון ירושלים, 7.5.09

*    *    *

כשהגעתי הביתה פשוט צנחתי למיטה ללא עכבות מיותרות, אבל עם כל העייפות המצטברת מלילה ללא שינה ונהיגה הלוך-חזור למצדה – משהו בי היה ער כל כך שגם עכשיו, כמה ימים אחרי, הוא עדיין מתנגן.

"לילה כיום יאיר" – אביתר בנאי מארח את דניאל זמיר ומתיסיהו, זריחה במצדה, 8.10.09

*    *    *

ערב נפלא מאד, מדמיע ומצחיק, מעציב ומשמח, ובעיקר בעיקר מרגש – על כל המשמעות שהמילה הזו יכולה להפיק.

"מיואל ועד הים" – רונה קינן מארחת את שלומי שבן, בית אבי חי, 20.5.10

*    *    *

אני נוטה להאמין שאם אדם רנדומלי מהרחוב היה נכנס לאולם במהלך ההופעה, הוא היה חושב שהמעלית שהורידה אותו 7 קומות למטה גם החזירה אותו איזה 40 שנה אחורה בזמן, כי השירים של גבע, as well as הסטייל של הנגנים, נשמעים ונראים כאילו נלקחו מתקופה אחרת.

הופעה חשמלית עם להקת "TREE" – גבע אלון, ח'7, 22.5.10

*    *    *

מוזיקה שמיימית שטילטלה לי את הצורה במפתיע, לא נתנה מנוחה, רוח ונחל וסלע, מעוף ורוגע וכאב, מחזור-פלאים שסבב על צירו ולא הפסיק לרגע.

"כיוון הרוח" – צח דרורי, תאטרון תמונע, 12.7.10

*    *    *

לא סתם אושר רגעי – אלא מין רוח פנימית מנשבת, אוויר לנשימה, משהו שגורם לאנשים ברחוב לבהות בי בתהייה כי מי הרשה לי להיות שמחה ככה בעולם המסובך הזה.

הופעה חשמלית – אהוד בנאי, בארוק, 28.7.10

*    *    *

נדמה לי שהוא אמר שב"שיר השירים" כתוב – למה בעצם צריך שירים? והסביר שזה כמו שלוקחים עששית שתאיר כשיורדים אל עומק האדמה לחפש אבנים יקרות, כך השיר הוא כמו עששית להעלות איתה אבנים יקרות מעומק הלב.

"לילה כיום יאיר" – אביתר בנאי עם ארז לב ארי, חוות שבדרון, 5.8.10

*    *    *

זו הייתה ההופעה הכי פיזית שהייתה לי בחיים, כל דבר הרגשתי בגוף, כל צליל, מילה או מחווה העיפו אותי לאן שהוא, ובסוף, כאמור, איכשהו הכל חזר בחזרה, עוד לקח לי קצת זמן להצליח להרים את עצמי מהכיסא, אבל באופן אופייני לי ביותר – מהרגע שזה נגמר התחלתי להתגעגע.

"געגוע לכאן" – דניאל זמיר מארח את שלמה גרוניך, אביתר בנאי ויוני רכטר, רדינג 3, 17.10.10

*    *    *

נעם רותם הוא איש של ניגודים. ודווקא ככה הוא תוקף את הלב משני הצדדים, ולא נותן להתחמק, סוחט חזק חזק עד שייצאו דמעות או דם.

"חוזרים הביתה" – נעם רותם, ח'7, 25.12.10

*    *    *