מי אני מה אני איפה אני
נעים מאד, מיכל יחיאלי.
כרגע עובדת ולומדת כל מיני דברים – ביניהם מוזיקה, ודי נהנית מזה, אבל הרבה יותר נהנית פשוט לתת לה לעשות את שלה.
שומעת מוזיקה כבר די הרבה שנים וגם כותבת עליה לא מעט.
במשך שש שנים ניהלתי את פורום אביתר בנאי (שנמצא כרגע בתקופת הקפאה).
בזמן הופעה טובה במיוחד אני נראית בערך ככה:
(ותודה למעיין על הצילום)
גיאחה כתב עליי כמה דברים מרגשים להפליא גם אם מביכים למדי:
אם מעניין אתכם לדעת יותר, בואו לקרוא את פוסט הפתיחה או שלחו לי מייל (michal.yechieli@gmail.com).
מיכל (אניח את כיוניך האהוב עליי לפורום משפחה בלבד)
הקפיצה הנחשונית הזו למים מרגשת,
וכפי הנראה את יודעת לשחות לא רע.
מאחל שההקשבה תשפיע על הכתיבה והכתיבה תשפיע על ההקשבה
סחתיין בריבוע
אביעד
ברוכל! (אני לא כזה דיסקרטי)
אדיר בעיניי. מקווה שתצליחי להתמיד, מתכנן לעקוב.
מזל טוב 🙂
מיכלי יקירתנו
הרבה הצלחה בבלוג החדש.
שיקראו אותו רבים, שיטיילו בשירים, ושיביאו אור לעולם.
דוד יובל
מיכל יקרה,
גאה בך מאד, מוכשרת שכמותך!!
איזה כושר ביטוי!קראתי ונהניתי!
הזכרת לי בכתיבתך את השורה האהובה עלי מתוך "ניגונים"- "עתה הם שולחים פארות בדמי, שרשיהם בעורקי שלובים".
תמשיכי להתפתח, יש לך את זה..
רוחמה.
מיכוש יקירה!
אני קוראת את מילותיך ונדהמת, איזה יכולות! מרגש!
במילותיך היפות החזרת אותי לשיר ידוע של חוה אלברשטיין:
"המנגינה ושיר הזמר נבראים מתוך הלב
על כן צריך לתת אותם במתנה".
בכתיבתך, הוספת את הלב למתנות שהתברכנו בשירי הזמר העברי.
עלי והצליחי:)
ברכה